הובלות עדוי אבראהים בע"מ נ' סלימאן

החלטה

לפניי בקשת הנתבע למחוק את התביעה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית.

רקע וטענות הצדדים:

1.התובעת היתה מעסיקתו בעבר של הנתבע. היא הגישה נגדו התביעה דנן, בסך 153,517 ₪, המורכבת ממספר רכיבים. רכיב אחד, תביעה בגין נזקים שלטענת התובעת גרם לה התובע בשל שימוש רשלני ברכב שבבעלותה בשתי הזדמנויות. לטענת התובעת, עקב רשלנותו של הנתבע נגרמו לה נזקים המפורטים בכתב התביעה. רכיב שני בתביעה, עניינו השבת סך 3,000 ₪ בגין הלוואה שנתנה התובעת לנתבע, לטענתה, ולא הושבה על ידו. רכיב שלישי בתביעה עניינו השבה של סך 7,000 ₪ שלטענת התובעת שילמה לתובע כמקדמה על חשבון פיצויי פיטורין, להם הוא איננו זכאי לטענתה, ולפיכך נדרשת השבתו. רכיב נוסף ענייננו בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הנתבע הפר את חובותיו כעובד ביחס למעסיקתו ובנסיבות אלה הוא חייב לתובעת סך 7,000 ₪ דמי הודעה מוקדמת.

2.המבקש הגיש בקשה למחיקת התביעה העל הסף מפאת חוסר סמכות עניינית של בית משפט זה, שכן לטענתו מדובר בתביעה שעניינה סכסוך עבודה בין עובד לבין מעסיקתו במסגרת יחסי עובד ומעביד המצויה בסמכות בית הדין לעבודה. המשיבה התנגדה לבקשה, בטענה כי מדובר בתביעה נזיקית שאיננה בסמכותו של בית הדין לעבודה אלא בסמכות בית משפט זה.

דיון והכרעה:

3.לאחר עיון בטענות הצדדים, אני רואה לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד, כפי שיפורט להלן.

4.סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן – החוק) קובע את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, כדלקמן:

"24(א)לבית הדין האזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; "

....

(1ב) בתובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62, או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;"

בשונה מסמכות בתי המשפט האזרחיים, סמכותו של בית הדין איננה נקבעת לפי מבחן הסעד, אלא על-פי עילת התביעה, ובחלק מהמקרים על פי עילות התביעה וזהות הצדדים כאחד.

5.בענייננו רלוונטי סעיף 24(א)(1) לחוק, ולפיכך יש לבחון האם מתקיימים תנאיו, דהינו, האם התביעה הינה בין עובד למעביד, והאם עילתה ביחסי עבודה ואיננה בפקודת הנזיקין.

6.לפי כתבי הטענות, אין חולק כי הנתבע היה עובד של התובעת. אשר לעילת התביעה, עיון בכתב התביעה מעלה כי בפנינו תביעה בעלת עילות מעורבות. התביעה כוללת הן עילה נזיקית, כאשר בכתב התביעה נטען כי הנתבע פעל ברשלנות וגרם עקב כך נזק לתובעת. ניסוח כתב התביעה נעשה אומנם תוך ערבוב בין העילה הנזיקית לבין עילות המתייחסות להפרת חוזה העבודה, ברם העילה הנזיקית קיימת בו בבירור. עילה זו, בהתאם לסייפא של סעיף 24(א)(1) לחוק, איננה מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה, אלא בסמכות בית משפט זה. מנגד, העילות הנוספות להן טוענת התובעת, הן לעניין דמי הודעה מוקדמת והשבת מקדמה על חשבון פיצויי פיטורין והן לעניין השבת הלוואה שנראה מתוך כתב התביעה שנלקחה במסגרת יחסי העבודה, עניינן ביחסי עובד-מעביד, ומכאן שהן בסמכות ייחודית של בית הידן לעבודה.

7.ענייננו, איפוא, בעילות מעורבות, חלקן בסמכותו של בית משפט זה, וחלקן בסמכותו של בית הדין לעבודה. במצב דברים זה, קובעת ההלכה הפסוקה, כי אין מנוס מלפצל את הדיון, תוך שכל ערכאה תדון בתחום סמכותה, וזאת חרף הקשיים המעשיים הנלווים לפיצול מעין זה (ע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, (2004) (פורסם במאגרים); רע"א 363/08 פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת ואח' (פורסם במאגרים)).

8.אוסיף, באשר לטענת הנתבע בבקשתו כי כל תכליתה של התביעה היא להניא אותו מלהגיש תביעה בבית הדין העבודה למימוש זכויותיו על-פי דיני העבודה, כי במישור הכללי, אכן עשוי לקום חשש מפני נקיטת טקטיקה מעין זו מצד מעסיקים, ברם נוכח קביעת הדין וההלכה הפסוקה באשר לחלוקת הסמכויות, אין די בטיעון כללי אלא יש לעגנו בנתונים קונקרטיים. בכל הנוגע לעילה הנזיקית, אין בידי לקבוע, בשלב הנוכחי של בקשה לסילוק על הסף, כי זהו המצב בענייננו, וככל שהדבר יוכח בהמשך ההליך יינתן לכך המשקל הראוי (השוו: ת"א (מחוזי ת"א) 26951-01-11 רונן ארבל נ' ספירוקור בע"מ (פורסם במאגרים).

9.נוכח כל המפורט לעיל אני דוחה על הסף, מחמת היעדר סמכות, את התביעה ביחס לדמי הודעה מוקדמת, המקדמה על חשבון פיצויי פיטורין והשבת ההלוואה (סעיפים 14-18 לכתב התביעה). מאחר שמדובר בפיצול של כתב תביעה שהוגש כמקשה אחת, אינני רואה במקרה דנן להורות על העברת התביעה בעניינים כאמור לבית הדין לעבודה, ובידי התובעת להגיש תביעה ממוקדת בעניינים אלה לבית הדין לעבודה.

התביעה בעילה הנזיקית ביחס לשתי התאונות שבהן היה הנתבע מעורב, תישאר להידון בבית משפט זה.

10.אשר לטענת המבקש לעניין היעדר עילה כלפיו בשל אחריות שילוחית למעסיק לפי סעיף 13 לפקודת הנזיקין, הרי שאין לקבלה, שכן אין אנו עוסקים במישור שבין הניזוק למעסיק החב באחריות שילוחית, אלא במישור הנזיקי שבין המעסיק לעובד (ר' גם סעיף 16 לפקודה).